לרגל פרוס השנה החדשה, החלטתי לחדש את המסורת ולפרסם עוד חלק מאוצר השירים הישנים אל הבלוג...
ופעם... שיר ברוח החג. שנה טובה!
"
(ספטמבר 2009)
סוף דבר:
"
ופעם... שיר ברוח החג. שנה טובה!
"
לפני שנים רבות במדינה רחוקה,
נולדה בת-זקונים למלך ולמלכה.
לימים, עקב שחיתות, הובל המלך
לעמוד התלייה,
ונותרו בטירה רק המלכה והבת -
שלגייה.
עם אם פוריטאנית, ובהעדר אב
רציני,
לא קיבלה הנסיכה "חינוך
מיני",
וכך נהגה שלגייה במתירנות
סוטה:
עם כל גבר שהכירה, נכנסה
למיטה!
ראתה המלכה את מעשי בתה
המופקרת -
שאין זו התנהגות המתאימה
לגברת,
קראה למשרתיה ובפיה הבשורה:
"סלקו את בתי המופקרת מתוך
הטירה!"
לא עזרו לשלגייה קריאות בכי
ותחנונים,
והיא גורשה ללא בגדים להחלפה
[וללא תחתונים],
אל היער החשוך, הסמוך לטירה,
שם מצאה בית קטן שבו התגוררה.
מספר ימים אחרי המעבר,
חזרו אל הבית דייריו משכבר,
שבעה גמדים גברים וחרמנים,
שלא ראו בחורה כבר כמה שנים.
התלהבו הגמדים מן הבחורה
המתאכסנת,
ושמחו עוד יותר לגלות שהיא
"נותנת",
וכך בילו את זמנם שלגייה
ושבעת הגמדים
בהתנסויות
"קאמה-סוטרה" ובעשיית ילדים.
...
חלפו כמה שנים והמלכה הרגישה
בודדה,
ביקשה את ראי הקסם שימצא את
בתה האבודה,
סיפר לה כי שלגיה מתגוררת
בסמוך לטירה,
לא עוד "מתפרפרת"
כמו אותה הנערה.
לכבוד הימים הנוראים וראש
השנה
החליטה לעשות
"סולחה" עם בתה הקטנה.
קטפה תפוחים מגינת הארמון,
ארזה עם צנצנת דבש, עוגיות
ורימון.
יצאה אל היער והגיעה לבית
הגמדים,
שם פתחו לה את הדלת עשרה
ילדים.
זיהתה שלגיה את אמהּ והתרגשה
עד מאד,
נפלו זו על פני זו והבטיחו
שלא לריב עוד.
לאחר שהכירה לאמה את הנכדים,
ואכלו סעודת צהריים בבית
הגמדים,
בטרם טעמו את העוגיות לקינוח,
טבלו בדבש את חתיכות התפוח...
"(ספטמבר 2009)
סוף דבר:
"
לאחר הסעודה חזרו שבעת הגמדים, ופגשו במלכה,
היא קצת הופתעה, אך נדמה שהפנימה (הסכימה בשתיקה)...
כעבור כמה דקות, התעשתה המלכה ופיזרה חיוכים,
וכה אמרה לנכדיה ולשבעת חתניה הנמוכים:
כעבור כמה דקות, התעשתה המלכה ופיזרה חיוכים,
וכה אמרה לנכדיה ולשבעת חתניה הנמוכים:
"איחול אחד לי אליכם, כדאי שתפנימו:
לשנה טובה תכתבו ותחתמו!"
לשנה טובה תכתבו ותחתמו!"
"