"
סערה בכוס תה
לבית-תה פריזאי בראשית המאה שעברה,
נכנסה אישה אצילה והתיישבה בחלון השדֵרה.
הוציאה מתיקה מראה ופינצטה (=מלקטת) למריטה,
וסימנה היא ל"גרסון*" שיביא לה חליטה.
* garçon = בחור צעיר (מלצר, בהשאלה)
לא הופתע הגרסון שהיה אז במשמרת,
הן מדי שבוע מגיעה אותה הגברת:
פעם שמה קרם פנים, ופעם מעצבת שיערהּ,
לעתים מורחת לק, ועתים משייפת בפצירה.
לכן לא התרגש, בזוכרו את העבר
ואץ אל המטבח לחמם המים בסמובר.
רצה להכין לגברת חליטה איכותית,
הן אותה האישה הייתה אושיה צרפתית.
חיטא את ידיו בתמיסה של אנטיביוטיקה,
(לפי הוראות bureau
הבריאות של הרפובליקה)
וניגש לברור מעלי התה - את הענף הכי הרענן,
שיתאים לגברת הנאצלת בעלת הלוק המסוגנן.
הכניסו עם פלחי אגס לתוך הסמובר,
עם קוביות של סוכר שהכין זה מכבר,
מזג לאִלְפָּס הגשה, שבצידו ספל חרסינה,
וניגש אל הגברת שישבה בויטרינה.
הייתה עסוקה הגברת במריטת הריסים,
לא שמה לב לבחור ולחליטת האגסים.
לאחר שסיימה הביטה היא בָּסֶפֶל,
כשעיניה התמקדו רק בריס אחד – בּנֶפֶל:
"איכסססס! מה זה?! יש פה
שערה!
לא רוצה לשתות - קח את זה בחזרה!"
קמה ויצאה מבית-התה כעוסה ועצבנית,
בעוד הגרסון שופך את התה בבור, מאחורנית...
"
(דצמבר 2014)
