"
בלילה
אפל, סמוך מאד לחצות,
אץ לו
דובון עם חבילה של מצות.
נחפז
לשוב למערתו טרם יחלוף הזמן
מסיום
הסעודה ועד אכילת האפיקומן.
כדי
לקצר דרכו ולהגיע מהר למערה,
החליט
"לחתוך" דרך היער שבקצה העיירה.
אך ריחה
המשכר של המצה ה(לא-)פריכה
גרם לו
- חיש מהר - לאבד דרכו בחשיכה.
...
בעודו מסתובב לו אבוד כך ביער
ראה מרחוק בית מואר וסביבו – שער.
התקרב אל השער וראה בין החרכּים
את דודניו החילוניים מרקדים וצוחקים.
ובעוד הוא מן המחזה מתפעם,
התקרב אליו דב גדול וזועם:
- "מה לך כי תחפש פה בשעת חשיכה?"
- "רציתי לדעת מה זו לכם השמחה!"
ראה מרחוק בית מואר וסביבו – שער.
התקרב אל השער וראה בין החרכּים
את דודניו החילוניים מרקדים וצוחקים.
ובעוד הוא מן המחזה מתפעם,
התקרב אליו דב גדול וזועם:
- "מה לך כי תחפש פה בשעת חשיכה?"
- "רציתי לדעת מה זו לכם השמחה!"
נפלו
עיניו של הדב על המצה השמורה
והחליט לנסותו באכילה אסורה:
"אין
בעיה, אחינו, לשמחה אותך נאמץ,
אם רק תעיז... לקחת
ביס של חמץ!"
שתק הדובון למשך רגעים מרובים
אולי פחד הוא, חלילה, מ"מלכודת דובים(*)",
אולי פחד הוא, חלילה, מ"מלכודת דובים(*)",
קרב
החמץ ללשונו וסתם את אפו...
----- טרררררר ------
...."פקח עיניים דובון! האביב כבר פה!"
(*) מלכודת דובים – מונח כלכלי המתאר דבר שנראה טוב למראית עין אך
מיד אחרי מתגלה הרע האמיתי
פתע מצא עצמו הדובון עירני במערה,
האביב הגיע – תרדמת החורף נגמרה.
לא היו חמץ ומצות, ולא היה גם שער,
לא היו דובים מרקדים, ולא היה גם יער...
האביב הגיע – תרדמת החורף נגמרה.
לא היו חמץ ומצות, ולא היה גם שער,
לא היו דובים מרקדים, ולא היה גם יער...
"
(פסח 2011)
