"
למהנדס מתחיל לאחר
סיום המכללה,
נמאס כבר לחיות חיים
של בטלה,
הלך לראיונות – ותוך
תקופה די קצרה,
התקבל לעבודה בחברת החומרה.
הוא התחיל בדיזיין – בתפקידו הראשוני
ליצור למודל איזה
flavor חדשני.
הוא שינה את
הקוד, והמודל לא קומפל,
צקצקו בזלזול: "חבל.... דווקא היה לו פוטנציאל..."
המשיך לצוות האינטגרציה – וממש השתדל!
קיבל משימה לחווט
שוב את המודל.
הוא חיבר שם
הפוך את הport לסיגנל,
צקצקו בזלזול: "חבל... דווקא היה לו פוטנציאל..."
עבר לוריפיקציה – בלי
הרבה ברירות,
שם קיבל משימה
לנקות רגרסייה מהערות (=swarning)
הוא התעלם מהערה
שחשפה באג די "פאטאל",
צקצקו בזלזול: "חבל... דווקא היה לו פוטנציאל..."
כך - בכל צוות שהגיע, ההסטוריה שוב חזרה:
פעם פשלה, פעם
טעות, פעם הפקרה.
בכל תפקיד שעשה – קיבל מהסביבה
אותה נימה של
זלזול ואותה התגובה...
...
ימים קשים הגיעו – של הידוק החגורה,
החליט הוא לעזוב לחברה
המתחרה,
"בגלל הכסף" ענה – לכל מי
ששאל,
והם צקצקו בעצב: "חבל... דווקא היה לו פוטנציאל..."
"
(יולי 2017)