אזהרה:

בלוג זה עלול להכיל קטעים מוגזמיים, פוגעניים, בוטים, סוטים וכאלו שנכתבו עלי-ידי שוטים. השימוש בהגזמות אלו נועד למטרות אמנותיות בלבד, ואין להקיש מהן על דעותיו האמיתיות של המחבר ואמונותיו.
אין להפגע ולהעלב מן השירים בבלוג זה, וכל העושה זאת, על מצפונו בלבד.

יום ראשון, 15 במרץ 2015

רגע ישראלי - בחירות

לכבוד יום הבוחר (בחירות 2015):

"
אנחנו נכנסים לישורת האחרונה,
של מערכת הבחירות הכי משונה:
אין מפלגות - יש רק גושים,
אין נבחרות - יש רק ראשים.
 
יועצי התקשורת חוזרים ואומרים,
והראשים מדקלמים את דפי המסרים.
ובין ספין לספין ושלל סיסמאות,
משננים הראשים את שלל הקריאות:
 
"הם השמאל - אנחנו הימין!"
"מרן עוד חי, עליכם להאמין!"
"אני אוריד את מחירי הדירות!"
"נוריד מיסים ונבטל הגזירות!"
 
מדי יום מתפרסמים סקרים חדשים,
בהם אף מפלגה לא מגרדת שלושים.
וגם אם קצת מנדטים מאבדים -
הרי שכל הראשים ינצחו - אין פה מפסידים. 
...
 
אז למי להצביע? במי אנו נבחר?
אין זמן להתלבט - ההצבעה היא כבר מחר!
האם נעשה טֹב עם הצבעה אמונית?
האם שלום-אמת עם הצבעה מדינית?
 
ואין מחלוקת על חשיבות הביטחון ואיראן,
ואולי עוד לא בא הקץ על מפלגתו של מרן?
פה-אחד נבחר כולנו להוריד את יוקר המחייה,
ואת כל הטרוריסטים להוציא להורג בתלייה...
 
כי רבות הבטחות הראשים עד יום הבחירות,
אך מיד לאחריו - כולן כבר מופרות:
כי רגע אחרי שיתפרסמו התוצאות -
תחל הספירה לאחור לבחירות הבאות...
"
(מרץ 2015)

יום רביעי, 4 במרץ 2015

חגים ונהנים - פורים

הרעיון לשיר מגיע ממדרשים בתלמוד, החושפים פרטים "עסיסיים" על טבעם האמיתי של אחשוורוש וושתי.
בשיר מובאים גם ציטוטים מפרק א' של מגילת אסתר "ככתבם וכלשונם".
 
"
סָייס תְּאֵב-כּח באורווה המלכותית,
ניסה להשיג עוצמה ושליטה אמיתית.
אך כיצד הוא יצליח? האם הוא יכול?
הן דמו רק אדום, ולמלכים הוא כחול...
 
והנה נקרתה הזדמנות פז לסָייס,
כשלקרב המעצמות בבל-פרס הוא גוייס:
כשסוסו האציל של המלך בֵּלְשַצָר,
נתקע עם הכרכרה, ופשוט נעצר.
 
בבהילות אז זומן הסָייס אל הכרכרה,
שהפרסים – בינתיים – כבר סימנוה כמטרה.
לחש על אוזן הסוס בשפת הסוסים,
והחל הוא לדהור ולרמוס בָּפָּרְסִים.
 
הניצחון על הפרסים הושלם במהרה,
ולמלך בֵּלְשַצָר לא נותרה אז ברירה:
כפרס על שירותו לארמון המלכותי,
יתחתן הסָייס עם בתו הנסיכה – וָשְתִי.
 
...
 
הרבה שנים אחרי כן, בשושן הבירה,
ערך המלך מִשְׁתֶּה - סעודה כבירה,
רצה להראות אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ,
וכי לוֹ-לוֹ ה"דם הכחול", ולא לאשתו...
 
וכך ציווה המלך וחתם בטבעת המלוכה,
לִמְהוּמָן וחַרְבוֹנָא, סריסי הממלכה,
לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה ולהשפילה,
כשתרקוד עירומה מול כל הקהילה.
 
וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי - פי המלך הימרתה,
ובעצתו של המן (מְמוּכָן), הודחה והומתה,
ובאשר לשאר נשות הממלכה - צוּוָה עליהֵן –
"וְכָל-הַנָּשִׁים, יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן!"
"
(מרץ 2015)
 
סוף דבר:
ללא "תוקף פוליטי", חי אחשוורוש בחשש ובהלה,
ושרד נסיונות התנקשות מבגתן ומתרש,
לימים, כשגילה שאסתר היא ממשפחת אצולה(*)
היה מאושר, ונתן בידה את המן ואת זרש!
 
(*) מרדכי, דודה של אסתר היה בן למשפחת קיש, משפחתו של שאול המלך.