"
מעשה באדם שהיה "רודף
שמלות",
(אך לא במשמעות של ריבוי נשים וכלות)
מדובר במאצ'ו גברי עם פאסון
די מרשים
שהתאווה בסתר ליבו ללבוש בגדי
נשים.
למזלו הכיר והתחתן עם מעצבת
אופנה,
שיצרה בביתה שמלות-ערב
וחתונה.
לא סיפר לאשתו כי כל לילה
כשהיא נרדמה,
מדד את אחת השמלות שתפירתן
נסתיימה.
באחד השבועות – לאחר לילות
ארוכים שאת ייצרו כבש,
ראה בחדר העבודה של אשתו
גליל-בד בצבע דבש.
התלהב מאד מן הצבע - וביודעו כי
אשתו בנסיעה
נחפז להכין מגליל הבד את שמלת
המאה:
פתח את מגזין burda לעיצוב ותפירה
שהכיל דגם ומידות של שמלת-ערב
צרה.
אחרי קומץ חיתוכים ומלאכת
תפירה קלילה,
זכה - סוף סוף - למדוד את
השמלה!
לפתע נכנסה אשתו, וראתה את
השמלה שעליו
"אלוהים אדירים"
צעקה, וקפאה כלולב,
...
אז אמרה בקול חרישי לאחר כמה
דקות של שתיקה:
"הרסת את הבד שהיה אמור
לעטוף את הסוכה"...
"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה