במלאות 67 שנים לנפילתם של חללי מחלקת הל"ה בקרב עיקש בדרך לגוש עציון...
"
מחלקת ההר
מעשה שקרה בגוש עציון בשנת תש"ח,
עת הטילו עליו הערבים מצור ממושך.
בלא מזון, אספקה ותחמושת בימ"ח*, (* יחידת מחסני חירום)
נדרשו התושבים לסיוע החי"ש** והפלמ"ח. (** חילות השדה)
חיש מהר התארגנו – עוד באותו הערב
שלושים ושמונה לוחמים, כולם "אוחזים
בחרב",
לצאת באישון-ליל מהרטוב-המושבה,
ולהעביר לכפר עציון תחמושת ו...תקווה.
שעות אחדות מתחילת הצעידה,
שבר אחד הלוחמים רגלו - הלך ודידה.
לשני לוחמים נוספים המפקד אז הורה:
"תמכו בו, וצעדו את הדרך החזרה!"
אולי התמהמהו מעט עם הרגל השבורה,
ואולי צעדו הם בדרך בלתי עבירה,
אך כשהמשיכו לצעוד שלושים וחמשת הלוחמים,
קרני השמש כבר החלו לבצבץ ממרומים...
...
רועה זקן מן הכפר צוריף יצא טרם זמנו,
אל מחוץ לכפר - לרעות את צאנו.
לא ציפה בשעת בוקר שגרתית ורדומה,
לראות מחלקה של לוחמים מוכנים למלחמה...
ל"ה הלוחמים - סטודנטים, חקלאים ואנשי משק,
ידעו דבר או שניים על "טוהר הנשק":
אין לפגוע ברועה הזקן - כאיש לא חמוש,
הגם שזקן הוא וממקומו ודאי לא ימוש.
כך המשיכו ללכת ביודעם כי הוא לבדו,
ולא ידעו כי מקוששות עצים עברו בצידו.
סיפר להן על הלוחמים ועל התחמושת,
והעיירה צוריף רוחשת וגועשת...
...
כאלפיים צעירים התגייסו וניסו לארוב
ללוחמים שהתמקמו על ההר הקרוב.
ירו וצרו על ההר, שהיה אז מכותר
מל"ה הלוחמים אחד חי לא נותר...
"
יהי זכרם ברוך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה