והפעם, שיר מיוחד לכבוד חג האילנות וחגיגות עונת הסקי.
"
כמו בכל ט"ו בשבט - פורחת השקדייה
אולם השנה – יתקלו השותלים בבעיה.
בישיבות התורניות המודעות מתריעות:
שנת השמיטה – אסורה בנטיעות!
נזעקו הרבנים למצוא אז ברייתא:
כיצד לעקוף את חוקי דאורייתא.
התכנסו, חיפשו, וגם התווכחו המון,
אך בסוף הסכימו – "מותר לנטוע רק בחרמון!":
"הן החרמון מזכיר את אירופה המוסלמית,
(ומרבית מבקריו אף תורמים עוד לתדמית!)
(ומרבית מבקריו אף תורמים עוד לתדמית!)
בנוסף - הוא בכלל שטח כבוש ואינו נחלה,
ומכך, חוק השמיטה לא תקף בו, מלכתחילה!"
וכך יצאו בשיירות אלפי חובשי כיפה,
בדרך העולה אל ההר המוקפא.
עם עצים, שיחים ואלפים של שתילים,
לנטעם בצידי ההר והמסלולים...
...
גולש סקי שלא שמע על פסק ההלכה,
צפה מהרכבל העליון על כל התהלוכה
החליט לבחון מקרוב את התופעה,
(ואולי אף לקיים את מצוות הנטיעה),
גלש במהירות במורד המדרון,
עם תצוגה מרשימה של ביצוע וכישרון:
את השלג חתך, את המוגולים* גהץ (*תלוליות שלג הנוצרות מגלישת-סללום של גולשים מקצועיים)
אך.... בווווום!... "מי לעזאזל נטע פה עץ?!?!?"
"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה