שביזות יום א'

הַסְּעוּדָה

הַנֵּרוֹת כְּבָר דָּלְקוּ בַּחֲלַל הַמִּסְעָדָה,

הַמֶּלְצַר כְּבָר הִגִּישׁ אֶת מְנוֹת הַסְּעוּדָה.

הוּא הִבִּיט בָּהּ בְּרֹעַד, כְּשֶׁאָכְלָה אֶת הַקִּנּוּחַ,

וְנִסָּה לְדַבֵּר... נִרְאָה שֶׁשָּׁקַל אֶת הַמִּינוּחַ.

"הַתִּזְכְּרִי אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ: אֶת חוֹזֶק הַמָּטָר?

אֵיךְ מְעִילִי הַמְּחַמֵּם אֶת גּוּפֵךְ אָז עָטַר?"

חִיְּכָה הָאִשָּׁה, אַךְ מוּחָהּ רַק נִזְכַּר:

"וְאֵיךְ הַכּוֹבַע שֶׁלְּךָ הָרַס לִי אֶת הַפֵּן הַיָּקָר!"

"וְאֵת הַנּוֹפֶשׁ הַהוּא בְּעִיר הַבִּירָה,

כְּשֶׁבִּילִינוּ לַיְלָה רוֹמַנְטִי בִּמְלוֹן הַיֻּקְרָה?"

נִזְכְּרָה הָאִשָּׁה, אַךְ מוּחָהּ הֶעָצִים:

"שֶׁמצאת בְּזוֹל – כִּי הָיָה בשִּׁפּוּצִים!"

"וְאֵיךְ הִתְנַחַמְנוּ יַחְדָּיו, וְהִתְעַצְּמָה הָאַהֲבָה,

כְּשֶׁאִבַּדְתְּ אֶת בַּת מִשְׁפַּחְתֵּךְ הַקְּרוֹבָה..."

נִזְכְּרָה הָאִשָּׁה, אַךְ לֹא הִצְלִיחָה לִצְחֹק:

"כִּי רַצִּיתָ שֶׁאָעְבֹר לָגוּר בְּבֵיתְךָ הַמְּאֹד רָחוֹק".

כָּעֵת, מְחֻיָּךְ – הוּא כָּרַע עַל בִּרְכּוֹ,

שָׁלַף טַבַּעַת, וְקֵרֵב הָאִשָּׁה אֶל חֵיקוֹ.

"אֶהְיֶה מאֻשָּׁר אִם תַּסְכִּימִי לִהינָּשֵׂא!"

"אֲנִי רוֹצָה לְהִפָּרֵד! אִישׁ קמצן וּמִתְנַשֵּׂא!"

(יולי 2026)