זהו שיר ישן שנכתב בתקופת הצבא ביום חורף קר. מצאתי אותו אקטואלי גם ליום גשום כמו היום, אך הוא עבר עיבוד מחדש:
צעירה עצובה יושבת על ספה בסלון:
חברהּ המסכן בשירות מילואים פעיל,
ארז את הקיטבג, אך שכח את המעיל...
ידעה כי למרות שמשרת הוא בבסיס עורפי,
בלא המעיל, רבים הסיכונים לו בלילה החורפי.
אך... החליקה בבוץ - ורגלה נשברה.
בבית החולים, כבר ביקר אותה חברהּ...
"
(חורף 2003)
"
גשם זלעפות חורפי יורד ומכה בחלון,צעירה עצובה יושבת על ספה בסלון:
חברהּ המסכן בשירות מילואים פעיל,
ארז את הקיטבג, אך שכח את המעיל...
החליטה להפתיעו, עוד באותו הליל:
תקפיץ לו את המעיל עד לבסיס החַיִל! ידעה כי למרות שמשרת הוא בבסיס עורפי,
בלא המעיל, רבים הסיכונים לו בלילה החורפי.
איתרה את הבסיס בלי כל בעיות,
דילגה היא מהר בין כל השלוליות,אך... החליקה בבוץ - ורגלה נשברה.
בבית החולים, כבר ביקר אותה חברהּ...
"
(חורף 2003)
יש אנשים שחשבו כי השיר לא ארסי מספיק, והציעו את הסיומת הבאה. אתם מוזמנים לבחור בסיומת המתאימה לכם.
"
...
איתרה את הבסיס בלי כל בעיות,
דילגה היא מהר בין כל השלוליות,
ראתה את חברהּ מרחוק, בפינה נסתרת,
מתחמם בזרועותיה החשופות של בחורה אחרת...
"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה