שבת של כפירה

מתוך כל הנושאים שבעולם, היחסים בין האדם ודתו מהווים כר-פורה לשירי-ארס.
מעניין למה?!

"
חרדי ירושלמי טייל בעיר העתיקה,
תכנן את יומו לקראת שבת המלכה:
"עלי במקווה לטבול, ולקנות זוג חלות,
ואת אשתי להכריח ללבוש רק שמלות!"

חזר לביתו לאחר הקניות והטבילה
וציווה על אשתו החוזרת-בשאלה:
"שבת המלכה מגיעה, הכיני השעונים (*)                (*) שעוני שבת, כמובן
לבשי רק שמלות, ולא מכנסונים!"

"שתוק טיפש!", צעקה האישה,
"אינך כלל דתי - אתה חי בהכחשה:
אתה מקדש על היין והחלה בארוחת השבת,
אך באכלך את הטרפות - אתה מפנה את המבט!"
"
(אי שם ב-2003)