שביזות יום א'

"
אלה זליגר(*) הייתה עם רגל קטועה.                    (*) שם בדוי, כמובן.
עוד רגע בת 90, וכמובן, עוד לא נשואה.
לא מצאה היא אף גבר שיסכים וישלים
עם נישואים לנכה הנתמכת בכסא גלגלים.

חלום אחד היה לה - לאלה,
ללבוש - ולו רק לשעה - את שמלת הכלה.
ביקשה מן התופרת, וזו, אכן, נענתה,
לתפור שמלה המתאימה לנכה שכמותה...

הכינה התופרת שמלת כלה מכובדת:
עם שני שרוולי ידיים ורגל בודדת.
"שמלה כה יפה", אלה התרגשה
וניגשה ללבשה מיד בתאי ההלבשה.

מרוב ההתרגשות לקתה היא בליבה,
בבית חולים - מותה כבר נקבע.
עטופה תכריכים, בארון, אלה שכבה,
לבושה בשמלת הכלה שאותה אהבה...
"
(סוף 2003)