אזהרה:

בלוג זה עלול להכיל קטעים מוגזמיים, פוגעניים, בוטים, סוטים וכאלו שנכתבו עלי-ידי שוטים. השימוש בהגזמות אלו נועד למטרות אמנותיות בלבד, ואין להקיש מהן על דעותיו האמיתיות של המחבר ואמונותיו.
אין להפגע ולהעלב מן השירים בבלוג זה, וכל העושה זאת, על מצפונו בלבד.

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

שבת של כפירה

הרעיון לשיר הגיע מן הספר "זלמן והחנוכייה" - סיפור מתח מבית היוצר של אגודת ישראל (לא באמת...) על בחור חרדי בפולין של המאה ה-19. בלילה קר וגשום, מצא מחסה במערה - בה הדליק את נרות החנוכה. לצערו, אורות החנוכייה משכו למערה גם ליסטים אכזרים...
הספר נמכר בחנויות הספרים בבני ברק.... ובקרוב* בכל הארץ.                             * לכשתושלם ההשתלטות

"
היה זה בחג חנוכה, שנים לפני מלחמת ההתשה
חיזר על הפתחים זלמן - סוחר יהודי מורשה.
עבר מדלת אל דלת, מחצרות לחצרות:
מעות ניסה לקושש על מנת לקנות נרות.

באחד מבתי היהודים אצלם חיזר,
התארחו כמאה אנשים (ואולי קצת יותר!)
מסיבת "שבת-חתן" שם התרחשה,
שמחה וששון לנישואי כהן עם גרושה!

אבוי!! זלמן - חרדי עם זקן עבות,
נתקף הוא בחרדה לאור התועבות.
התרחק מן הבית בלא להביט אחור,
אץ ורץ הוא לעבר היער השחור...

במנוסתו חשב זלמן על מעשיו של האל:
"כיצד אפשר נישואין של טומאה בישראל?"
לרגע שוב נזכר בדלותו כי רבה,
ועד כמה - ממנו - האלוהים נחבא.

עשה מעשה אמיץ שעליו לא יצטער:
בחברה הדתית לא יסכים להשאר!
שכח את הנרות, זרק את המעות,
חזר הוא אל הבית, והתהולל עם נשואות.
"
(חנוכה 2003)

חנוכה שמח!

2 תגובות:

  1. חג שמח. נזכרתי מחדש כמה נהניתי לקרוא את הקטעים שלך.

    השבמחק